בלוג

בעמוד הזה אפרסם מפעם לפעם כתבים למיניהם, טקסטים של שירים, סיפורים, תרגומים.
זו תהיה הפינה ה׳ספרותית׳ של האתר – שווה לעקוב.

***

כרמלה גרוס ואגנר – פרח שחור

שורשי החומרים של האלבום הזה צמחו עוד בדמדומי להקת טאטו.
׳תמונה אימפרסיוניסטית, כרמלה גרוס וואגנר׳ ,נשים כותבות שירה,
כבר היו כתובים ומולחנים.
ואז, כשטאטו התפרקה, מפיק בשם דני רכט הציע לי להופיע באופן חד פעמי
בערב להקות שנקרא ׳חור בשחור׳.
השבתי בחיוב והיו לי כחודשיים לארגן הרכב חדש.
מישהו המליץ ללכת לראות את להקת ׳הפליז׳. שם ראיתי לראשונה
את הגיטריסט אורי פרוסט. מיד נדלקתי, ומאוד רציתי לשתף איתו פעולה.
הוא בדיוק חזר משהות של כמה שנים בברזיל ונראה מאוד שונה בנוף המקומי.
אורי פרוסט נהיה איש מפתח מולי בעשיית האלבום הזה. הוא אמנם
התווכח והתכסח איתי הרבה בכל הנוגע לכיוון של הלהקה. אבל היום ברור לי
שהמתח בינינו הוא זה שגם יצר את החשמל במה שעשינו.
על התופים ניגן אורי בלק, שהמשיך איתי עוד מימי מלהקת טאטו. בלק ואני היינו
ריתם סקשן הדוק יחד.
אחרי כמה נסיונות כושלים למצוא קלידן הופיע אבשלום כספי והתאים נהדר.
יש לו קול גבוה, מראה כמעט אפריקני, המון מוסיקליות, ואנרגיה טובה.
בחזרות של השנה הראשונה היה לי אתגר להביא בכל שבוע שיר חדש.
אם לא היה חדש שלושתם היו יורדים עלי : ״מה, עוד פעם לנגן את כרמלה ?״
ולכן התאמצתי יצירתית ולפעמים הבאתי שירים שלא נראו לי שלמים,
ותפסו את צורתם הסופית בחזרות (השיר, עלבון למשל)
אחרי ההופעה הראשונה בערב ׳חור בשחור׳ היו אלה כספי ופרוסט שבאו
אלי והמליצו לי להמשיך. לתמונה נכנסה יעל מרגלית, שהפכה להיות המנהלת
של כרמלה. היינו להקת הופעות מצויינת ומבוקשת, אבל להשיג חוזה להקלטת
אלבום הבכורה היה מאוד קשה להשיג עד שניצן זעירא מ׳נענע דיסק׳ הסכים להשקיע.
הוא החתים אותנו על חוזה ונתן לנו את כל מה שצריך בכדי לעשות אלבום.
טכנאי ההקלטות היה אורי ברק (מומו) שהעניק לנו מהניסיון הנרחב שלו
הוא בדיוק חזר מבריסל מהעבודה בהקלטות של אלבומי מינימל קומפקט.
הימים במוסיקה הישראלית היו ימי שינוי.
זה היה קצת אחרי ׳אהוד בנאי והפליטים, ׳פירות אסורים׳ של קורין אלאל,
ו׳סיפורים מהקופסה׳ של פורטיס – סחרוף.
אפשר לומר שאלבומים אלו פרצו עבורנו דרך.
יחד איתנו נולדו אז עוד להקות מעולות כמו נושאי המגבעת, איפה הילד,
נקמת הטרקטור ועוד. עם הלהקות הללו נפגשנו לא מעט על במות שונות.
כולנו היינו צעירים ואחרי שיצא האלבום ׳פרח שחור ׳ כל אחד רצה להגשים
את שאיפותיו האישיות. אורי פרוסט עבר ללמוד קולנוע בירושלים. אבשלום כספי
החל את ההכנות כדי לצאת ללימודי מוסיקה באירופה. אורי בלק נהיה בעל ואבא,
ואני נסעתי לניו יורק כדי להחליף אווירה. וכך הלהקה החלה להתפרק ולא חזרה לעצמה.
אם שואלים אותי היום על שיר מפתח שמייצג את האנרגיות, הכוחות והמורכבות
של ההרכב המקורי – אני בוחר בשיר ׳עלבון׳

***

להקת טריפולי – סטודיו נמסטה

לצורך התחלה אני שם כאן את המילים של השיר החדש של להקת טריפולי – סטודיו נמסטה
חשוב לציין שאת המילים כתבנו יחד – שלומי ברכה, דני מקוב, ואני
זה סיפור ששמענו הרבה, שראינו אותו קורה מסביבנו בכל מיני גרסאות.
הם מכירים, כל אחד מרקע סוציו-אקונומי ועדתי שונה.
מתחתנים בהוואי, אמא שלה מביאה את סיר הקוסקוס מהארץ,
האמא כבר סגרה עם המלון בהוואי שיאפשרו לה לבשל שם.
כולם שמחים, החתונה בלבן על האי הטרופי.
ואז חוזרים לארץ, ילדים, עבודה, זוגיות.
אחרי שהיא יולדת בפעם השניה החשק שלו בה מתפוגג.
למה ? ככה. זה מה שהוא מרגיש. הוא מעדיף להמשיך לקיים את הבית ולא להיפרד,
אבל כבר לא נותן לה אהבה ומפסיק לשכב איתה.
היא בשיא פריחתה הנשית. יש לה צרכים רגשיים. זקוקה לאהבה כמו לחמצן.
ואז היא מתחילה ללכת לשעורי יוגה בסטודיו ׳נמסטה׳.
שם היא פוגשת את המורה/מדריך. נהיה ביניהם משהו.
בשיר נאמר : ״הרגע הזה אותה משכר והיא מתמלאת אופוריה שקטה״.
בזמן בו השיר מתרחש היא בשלב ההתלהבות.
מה יבוא אחר כך ? איזה מחירים ייגבו ? מי ישלם אותם ? מה יהיה עם הילדים והבית ?
זה כבר נושא לשיר אחר.

סטודיו נמסטה

יושבות שתי חברות, שותות ומדברות. מאז שהיא חזרה רצתה לראות אותה.
היא מתפוצצת כבר לומר את הדבר. הכל עוד ישתנה, פגשה את המורה

והוא מחבק והוא מלטף והיא נמסה אל בין זרועותיו
הרגע הזה אותה מרמה והיא מתמלאת אופוריה שקטה

ילדות בנתיבות והוא מצהלה. הקוסקוס בהוואי עם השמלה הלבנה
מאז שהיא ילדה הפסיק לגעת בה. היא מתקרבת אל האור, רוצה לצאת מתוך הבור

והוא מחבק והוא מלטף והיא נמסה אל בין זרועותיו
הרגע הזה אותה משכר והיא מתמלאת אופוריה שקטה

חוזרת לביתה זורקת לכביסה. הוא מרחרח שם, היא רק לזה חיכתה
עומדת כאן מולו ומספרת לו ״פגשתי את המורה בסטודיו נמסטה.״

והוא מחבק והוא מלטף והיא נמסה אל בין זרועותיו
הרגע הזה אותה מרמה והיא מתמלאת אופוריה שקטה